<h1>הבתים — שערי בשר בחלב שער חמישי</h1>
<h2>דף סז.</h2>
דבר אסור שנתערב בדבר מותר מין בשאינו מינו בנותן טעם, כיצד חלב הכליות שנפל לתוך הגריסין ונמוח הכל טועמין את הגריסין, אם [לא נמצא בהן טעם חלב הרי הרי אלו מותרין, ואם] ימצא בהם טעם חלב והיה בהם ממשו הרי אלו אסורין מן התורה, נמצא בהן טעמו ולא היה ממשו הרי אלו אסורין מדברי סופרים, כיצד היה ממשו כגון שהיה מן החלב כזית בכל שלש ביצים מן התערובת, אם אכל מן הגריסין האלו כשלש ביצים הואיל ויש בהם כזית מן החלב לוקה שהרי טעם האיסור ממשו, אכל פחות משלש ביצים מכין אותו מכת מרדות מדבריהם, וכן אם לא [היה] בתערובת כזית בכל שלש ביצים ואעפ"י שיש בהם טעם חלב ואכל כל הקדירה אינו לוקה אלא מכת מרדות, לר"ם. שמענו מלשונו שטעמו ולא ממשו אינו אסור אלא מדברי סופרים, וכן נראה דעת הר"ש. ושלש ביצים שכתב הר"ם לשון ההלכה בזה הוא אכילת פרס, וביאר ר"ש ארבעה ביצים, ופסק הר"ם נתברר לנו. רבים מגדולי הפוסקים האחרונים פסקו שטעמו ולא ממשו אסור מן התורה, ופסק הר"ם נתברר לנו. וההבדל שיש בין שתי הדעות כי לפסק הר"ם הולכין בספקו להקל, ולדעת שאר הפוסקים הולכין בספקו להחמיר, כיצד נתערב לפנינו מין בשאינו מינו ולא ידענו אם יש בו ששים לבטל האיסור או לא טעם אותו הנכרי לדעת אם יש בו טעם האיסור ונודע בודאי שהשיעור הוא ביותר מכזית בכדי אכילת פרס, אם נפל לתוך היתר שאינו מינו לפסק הר"ם מותר, ולפסק האחרים אסור, וכן כתב הר' שלמה, זה לשונו מין בשאינו מינו אם יש בו כזית מן האסור בכדי אכילת פרס אסור ולוקין עליו וזה הוא שקראוהו חכמים בכל מקום טעמו וממשו, פחות מכן אסור דבר תורה עד שיבטל במיעוטו בששים, אלא שאין לוקין עליו, וזהו שקראוהו חכמים טעמו ולא ממשו, לפיכך אם נתערב לפנינו איסור לתוך היתר ולא עמדנו על שיעורו ונפל לתוך היתר שאינו מינו הכל אסור מספק שכל ספק בשל איסורי תורה כודאי עד שנדע שיש בו היתר בברור ששים כנגד האיסור, או שטעמו גוי אומן ואומר שאין בו טעם אותו איסור, נפל לתוך מינו כל שנתברר שרבה היתר על האיסור ספקו מותר, לפי ששיעור ששים במין במינו מדבריהם, וכל ספק שבדבריהם להקל, אבל אם לא נתברר שרבה היתר על האיסור הרי זה ספק בשל תורה וכל ספק בשל תורה אסור, ויראה לי שאם נפל לתוך מינו ושאינו מינו רואין את שאינו מינו כאילו אינו ומינו רבה עליו ומבטלו, כדרך שאמרנו ברואין את מינו כאלו אינו להקל. כתב הר' זרחיה כל דבר שדרכו לערב זה בזה כגון שומן בבשר או חלב בבשר כגון כוליא בחלבה אעפ"י שהם שני שמות זה נקרא מין במינו, והר"ם ביאר מין במינו כגון חלב הכליות עם חלב האליה וזה עקר.
